גזר דין בתיק נ"ב 7926-05-11

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות הבאות: שכרות מכוח סירוב להיבדק, סטיה מנתיב, נהיגה בחוסר זהירות וגרם נזק. הנאשם נצפה כשהוא נוהג בזיגזג, סוטה מנתיבו, עולה על המדרכה הימנית ופוגע בעמוד תאורה ובעץ.

הנאשם נוהג משנת 1975 ולחובתו 12 הרשעות קודמות בלבד, כולן למעט אחת, משנת 78, ברירות קנס.

לטענת ב"כ הנאשם, לנאשם היתה ירידה ברמת הסוכר, שגרמה לו לתוקפנות כפי שהגיב כלפי השוטרים ולסירוב להיבדק. חוות הדעת שהמציא למאשימה לא סיפקה אותה והיא עמדה על פסילת רישיון הנאשם לתקופה של לפחות 3 שנים, מאסר, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס. 

טיעוני הצדדים לעונש

המאשימה מבקשת כי אשלח הנאשם למאסר בפועל ואפסול רישיונו לתקופה של 3 שנים, ואילו ב"כ הנאשם מבקש להצביע על נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לפסול את רישיונו של הנאשם לפחות משנתיים - עונש המינימום שנקבע בחוק.

אשת הנאשם העידה כמה היא זקוקה לבעלה שיסיע אותה, בהיותה חולה ומושתלת קוצב לב.  עוד הוצג בפני מכתב המעסיק לפיו הנאשם עובד בחב' חשמל כמנהל עבודה ובמסגרת עבודתו הוא נדרש לניידות באתרי העבודה השונים.

המאשימה ביקשה להסתמך על גזר דין אחד ויחיד ב עפ"ת (ים) 16928-08-10 רבינוביץ, בו אושר גזר דין חמור במיוחד כנגד נאשם אשר נהג בשכרות בריכוז של 650 מ"ג וגרם לתאונת דרכים, כשבעברו 55 הרשעות קודמות. אותו נאשם נידון ל-4 חודשי מאסר, 3 שנות פסילה ו-3,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי לא התערב בגזר הדין, אם כי אישר כי הוא ברף העליון של הענישה.

מנגד הציג ב"כ הנאשם אסופת גזרי דין מרחבי הארץ בו נדונו נאשמים שהואשמו בשכרות בשל סירובם להיבדק וגרמו לתאונת דרכים,  לעונשי פסילה שנעים בין  8 חודשים לשנתיים, מאסר על תנאי וקנס, חלקם במסגרת הסדר טיעון שאושר וחלקם בגזר דין מנומק הלוקח בחשבון את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.  

העונש הראוי במקרה זה

לאחר ששקלתי  מחד גיסא את חומרת העבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב להיבדק ונהיגה רשלנית וגרם תאונת דרכים שאך בנס לא היה מעורב בה רכב נוסף,  ומאידך גיסא את עברו התעבורתי הקל ביותר של הנאשם (יליד 1956) יחד עם  מחלתו ומחלת אשתו, לא נעניתי לבקשת המאשימה למאסר בפועל ולפסילה בת 3 שנים, מאידך גם לא מצאתי לנכון להיענות לבקשה להשית על הנאשם עונש פסילה נמוך מהמינימום שנקבע, שכן תקופת הפסילה המקובלת על מי שסירב להיבדק, עבר תאונת דרכים ולבסוף אף לא  השכיל להודות בהזדמנות הראשונה, אלא לאחר 5 ישיבות, הוא 3 שנים.  

לאחר ששקלתי את הטיעונים לקולא ולחומרה אני מורה כדלקמן:

1.      פסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים . הופחתה שנה פסילה שהיה ראוי להשית בנסיבות המקרה וזאת בשל מצבם הרפואי של שני בני הזוג.

לאחר ששה חודשים ראשונים, יוקל מעט על אשת הנאשם, שכן הפסילה תסווג כך שהנאשם יוכל להסיע אותה לטיפולים רפואיים וחזרה מהם. עליו להצטייד באישורים רפואיים מתאימים שיוכל להציגם לשוטר בעת ביקורת שגרתית.  כמו כן יוכל הנאשם בארבעת החודשים האחרונים לתקופת פסילתו לגשת למבחני משרד הרישוי על מנת לחדש את רישיונו.

הנאשם יפקיד רישיונו עד לא יאוחר מיום 2/9/12 , שאם לא כן ייחשב פסול, מבלי שתקופת הפסילה תיספר.

הנאשם מוזהר כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. 

2.      מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות ו/או תחת השפעת סמים או אלכוהול.

3.     פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה של 11  חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4.      קנס בסך 1,500 ש"ח, אשר ישולם ב-3 תשלומים חודשיים החל מיום 01/8/12.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.